מאחורי הספר

בבתים של חאלב ושל ירושלים של פעם, ספל הקפה היה הרבה יותר ממשקה. הוא היה מפה של הגורל. ב״לראות דרך האבן״ מלווה את המשפחה

על כריכת ״לראות דרך האבן״ מונחת טבעת חותם זהב. היא לא קישוט. היא הלב של הספר. בספר עוברות שתי טבעות חותם בין הדורות: טבעת

אחת הסצנות המטלטלות ב״לראות דרך האבן״ לא נולדה בדמיון. היא קרתה באמת, בשער מנדלבאום, נקודת המעבר היחידה בין שתי ירושלים החצויות. באפריל 1948 נסעה